רשומות

פוסט אחרון

אפילוג

תמונה
שלושה וחצי חודשים עברו מאז שסיימתי את המסע, נראה לי שאם לא אכתוב את האפילוג עכשיו אני לא אכתוב אותו לעולם. לקח לי בערך חודש וחצי ממש לנחות ולחזור לשיגרה, חודשיים זה תקופה שהפעולות שעושים הופכות להרגלים, לדוגמא ברכיבות הראשונות בסופי שבוע עם הקבוצה כשהמלווה התורן מביא כיבוד להפסקה היה לי מוזר לקחת אבטיח עם הכפפות, במסע היה לפאולה חוק שמורידים את הכפפות ולא שולחים ידיים עם כפפות לאוכל. באינסטיקט באתי להוריד את הכפפות מהידיים ואז תפסתי את עצמי.  היה לי חשוב לא להפסיק לרכב, תוך יומיים הרכבתי בחזרה את האופניים והצטרפתי לרכיבות סוף שבוע עם No Drop, ירדתי במשקל כמה קילו עוד לפני המסע כשהגברתי את האימונים, במסע עצמו ירדתי עוד שמונה קילו בערך וחזרתי למשקל שלא הייתי בו מאז השחרור מהצבא, הרגשתי שאם לא אמשיך לרכב ולהתאמן הכל ילך לאיבוד, מאז עליתי בחזרה כמה קילו, אבל אני עדיין מצליח לשמור בזכות המשך הרכיבות. קעקוע המסע על שריר התאומים שואלים אותי הרבה מה היה הכי משמעותי עבורי במסע והאם זה באמת מסע משנה חיים, אני לא חושב שזה שינה לי את החיים, זה בהחלט היה אתגר שהצבתי לעצמי והשלמתי, מאוד נהנתי ברמה ש

טבילת הגלגל הקידמי באוקיאנוס האטלנטי

תמונה
סך הכל רכיבות : 43 (סך הכל ימים : 49)    סך הכל מרחק : 5,513 קילומטר סך הכל טיפוס : 36,670 היום עשינו רכיבה קצרה אחרונה, 27 קילומטר לחוף, אחרי ארוחת בוקר חגיגית אחרונה יצאנו לכיוון החוף, כולם לבושים בחולצות מסע, זה יום שישי היום, רכיבה ברחובות העיר, המסלול אפילו הכניס אותנו באין כניסה קטן, לא נורא, קצת שביל אופניים עד שהגענו לדאנקינג דונאט שם היינו צריכים להתכנס מחדש, די היינו כולם ביחד בכל מקרה, פיצול קטן בגלל רמזור. מהאיחוד רכב סאג ראשון מוביל לחוף, כולם אחריו, והרכב השני מאסף, בחוף חיכו שוב המשפחות למחיאות כפיים, קיבלנו הרבה מהם ביומיים האחרונים. מורידים נעליים יורדים למים למלא תמונות. בחזרה למלון כל האופניים הועמסו על המשאית, מי שהמשפחה שלו הגיע נסע איתם השאר בואנים של הסאג, ארוחת צהריים פיצה ונפרדים, אחרי זה האופניים פורקו ונכנסו לארגז חדש, את הקודם זרקתי בלוס אנג'לס. איך מסכמים מסע כזה אין לי מושג, נראה לי צריך לתת לימים האחרונים קצת לשקוע ואז אולי אכתוב את פוסט האפילוג. אני לא ממש מצליח לחשוב על שום דבר אחר חוץ מלחזור הביתה למיכל ולילדים, יש עוד יומיים להעביר עד הטיסה. טום ש

הגענו לבוסטון (רכיבה 42)

תמונה
מסלול : בראטלבורו לברלינגטון (מאסצ'וסטס)    זמן רכיבה נטו : 7:09 מרחק : 147 קילומטר             מרחק מצטבר : 5,486 קילומטר (נשארו עוד 27) טיפוס : 1519 מטר                 טיפוס מצטבר : 35,201 מטר לא להאמין הגענו לבוסטון, יותר נכון הגענו לפרברים של בוסטון, לברלינגטון. יום רכיבה שהתחיל בורמונט ומהר מאוד עברנו לניו המפשייר, עוד אתמול בארוחת פיאסטה ג'ון אמר שהוא הלך לבדוק בכביש כי זה ממש קרוב ואין שלט ברוכים הבאים לניו המפשייר (התמונה בהמשך למטה זה כשיצאנו מניו המפשייר הסתובבנו בכביש למצוא את השלט בכיוון ההפוך). ג'ייסון אמר שהשלט יהיה בחנות זיקוקים, שנראה שני שלטים, הראשון אומר שזיקוקים זה עברה בורמונט, והשני אומר "חנות זיקוקים, ברוכים הבאים לניו המפשייר". כשראיתי את החנויות זיקוקים בדרך הבנתי שאנחנו כבר לא בורמונט. אבל שלטים כאלה לא ראיתי. עוד יום רכיבה של טיפוסים, קצת פחות מאתמול אבל עדיין טיפוסים. אחרי הסאג הראשון וקצת לפני השני עזבנו כבר את ניו המפשייר ועברו למאסצ'וסטס, מדינה מספר 15 ואחרונה במסע. אחרי הסאג השני היינו צריכים לרכב עוד 32 מייל, הרגליים כבר ממש מ

פיאסטה נייט (רכיבה 41)

תמונה
מסלול : טרוי לבראטלבורו (ורמונט)    זמן רכיבה נטו : 8:16 מרחק : 146 קילומטר             מרחק מצטבר : 5,339 קילומטר (נשארו עוד 171) טיפוס : 1875 מטר                 טיפוס מצטבר : 33,682 מטר מחר נגיע למלון בפאתי בוסטון ובערב יש ארוחת בנקט (או איך שמבטאים את זה) עם אורחים ונספחים, היום זה ארוחת ערב אחרונה רק של הקבוצה אז פאולה הכינה ערב פיאסטה חגיגי עם שרשראות ובירות. המסלול המתוכנן להיום היה באורך 74 מייל, עוד בניו יורק לפני שהגענו לורמונט התחילו קצת עליות, קו מדינה ממש לפני הסאג, לא היה שלט ברוכים הבאים, פשוט השילוט של הכביש התחלף, הצטלמנו עם מה שיש.  ישר אחרי הסאג התחלנו טיפוס של שישה ומשהו מייל, בראש הפיסגה ערפל כבד שנכנסנו אליו, ואז מין אוכף כזה שבתחתית עיירה נחמדה עם בתי קפה. טיפסתי ממש לאט כי השרירים לא מוכנים ליותר מידי מאמץ, כשהגעתי אחרון לפיסגה השניה כל הקבוצה הצטופפה בחנות של מייפל וגבינות מתוצרת מקומית במרכז מבקרים קטן שאמור להיות בו נוף מהמם, צילמתי סרטון של מה שראינו. הראשונים היו שם כבר יותר משעה, הכביש ירידה מההר היה בשיפוצים ויחד עם הבוץ, המדרון ומצב הכביש הוחלט שזה לא בט

הסנטורי האחרון (רכיבה 40)

תמונה
מסלול : יוטיקה לטרוי (ניו יורק)    זמן רכיבה נטו : 7:09 מרחק : 162 קילומטר             מרחק מצטבר : 5,193 קילומטר (נשארו עוד 289) טיפוס : 801 מטר                 טיפוס מצטבר : 31,807 מטר שוב סבלתי מקור, אתמול התחזית לא הזכירה גשם כלל וכלל, בגלל שבמלון החליפי לא הייתה ארוחת בוקר התארגנתי כבר לרכיבה לפני הירידה למטה, ירדתי כבר עם התיקים ארוזים בשש בבוקר, שמתי את התיקים במשאית ורכבתי למלון המקורי לארוחת בוקר, כבר אז הבנתי שאני כנראה לא לבוש מספיק, אבל חשבתי לתומי שזה בגלל השעה המוקדמת. בארוחת בוקר בדקתי שוב את התחזית והיא התעדכנה והיום הפך לגשום, מזל שהמעיל גשם נמצא קבוע באופניים, הבעיה שהוא דק ולא כל כך הספיק. גשם לא היה, אבל היה טפטוף מעצבן כזה שהתחיל והפסיק לאורך כל היום. הצוות ליווי שלנו מוכן למקרים של גשם, בסאג השני טום הוציא מהמשאית גזיבו והיה לנו סאג מוגן. רכיבה של מאה מייל אחרונה במסע עברה בשלום, אחרי הסאג השני הייתה ירידה לכיוון הגוש המיושב סביב אלבני ניו יורק ואז נכנסנו לשביל אופניים ארוך שהביא אותנו ממש מייל וחצי לפני המלון, בכל פעם אני מתפעל מחדש מהשבילי אופניים הארוכים האלה,

הרוח של ג'סי (רכיבה 39)

תמונה
 מסלול : סיראקוס ליוטיקה (ניו יורק)    זמן רכיבה נטו : 4:02 מרחק : 95 קילומטר             מרחק מצטבר : 5,031 קילומטר (נשארו עוד 447) טיפוס : 397 מטר                 טיפוס מצטבר : 31,006 מטר הרכיבה המתוכננת להיום הייתה קצרה, רק 57 מייל, לא בגלל משהו מיוחד, פשוט בגלל הפריסה של המלונות, מחר נשלם על זה ביום רכיבה של 100 מייל. בכדי שלא נגיע מוקדם מידי למלון הבא תחילת הרכיבה נדחתה ל9:00 בבוקר, היה מאוד נחמד לישון קצת יותר ולאכול ארוחת בוקר בנחת.  רכבנו היום לאורך מה שנקרא אירי קנאל , תעלת מים חפורה שחיברה את ימת אירי לנהר ההדסון ומשם לאוקיאנוס, היא איפשרה את הפיתוח של ההתיישבות מערבה ולמרכז ארצות הברית. היום היא  כבר לא בשימוש. אני התחלתי את היום שוב עם פנצר, במייל הראשון נכנס לי בורג די גדול לצמיג, גרג נשאר איתי מאחור לעזור, אחרי 6 מייל פנצר שני, כשל בפנימית בחיבור של הונטיל, הגענו אחרונים לסאג היחיד היום, אחרי הסאג הצלחתי להדביק קצת רוכבים והגעתי למלון הבא קצת אחרי שתיים וגיליתי שכולם עדיין בלובי, אמרתי לג'ון שאני מבין שהחדרים עדיין לא מוכנים, התשובה הייתה שהמצב קצת יותר מסובך, מסתבר ש

ניווט במסע (רכיבה 38)

תמונה
מסלול : ויקטור לסיראקוס (ניו יורק)    זמן רכיבה נטו : 6:20 מרחק : 140 קילומטר             מרחק מצטבר : 4,936 קילומטר (נשארו עוד 542) טיפוס : 946 מטר                 טיפוס מצטבר : 30,609 מטר  היום היה יותר כיף (אני מרגיש כמו ילד ששואלים אותו איך היה בגן היום) עדיין היה קר, לא הורדתי את הגופיה הארוכה כל היום, אבל השמש יצאה והיה יום ממש יפה, אחרי 10 מייל ראשונים היה לי פנצר בגלגל האחורי, מניו מקסיקו שהפסקנו לרכב על האינטרסטייט הפנצרים התמעטו, ומזמן לא היה לי אחד, הבעיה הייתה שלא מצאתי בצמיג את הסיבה ואז יש חשש שגם הפנימית החדשה תתחורר, היה לי מזל שבדיוק עבר אחד הרכבי סאג לידי ועצר להביא לי משאבה. בגלל העיכוב נשארתי די אחרון אבל הגעתי בשלום לסאג הראשון כך שהמקור לפנצר כנראה יצא בהחלפה. הסאג הראשון היה במין פארק קטן בעיר ליד אגם עם אנדרטה לזכר אנשי השירות השונים, כבאים, חיילים ורפואה. משם המשכנו ועברנו בעיר נחמדה שנקראת ווטרלו, ועוד כמה מיילים עד סיראקוס שישנים בה היום. cue sheet באחת התגובות לפוסט קודם נשאלתי לגבי ניווט אז חשבתי לכתוב קצת איך זה מתנהל, כמה ימים לפני ההתחלה פאולה שלחה לנו א

חזרתם של שדות התירס (רכיבה 37)

תמונה
מסלול : בופאלו לויקטור (ניו יורק)    זמן רכיבה נטו : 5:51 מרחק : 129 קילומטר             מרחק מצטבר : 4,796 קילומטר טיפוס : 997 מטר                 טיפוס מצטבר : 29,663 מטר  התחזית התממשה במלואה והיה קר היום, 12 עד 13 מעלות כל הרכיבה, הרבה פחות כיף מאתמול, לבשתי 3 שכבות ואת השרוולי רגליים ואפילו הצטערתי שלא לקחתי את הכפפות הארוכות, השמש לא יצאה בכלל, רק כשהגענו למלון בסוף הרכיבה, אז היה נחמד לשבת בחוץ, גייסון קנה היום קופסת פחיות בירה :) שדות התירס גם חזרו בגדול, כנראה שהגפנים והדובדבנים זה היה בגלל אזור האגמים שלפי מה ששמעתי מכמה חברה זה אזור עם אקלים משלו, המסלול היום התרחק מהאגמים והגפנים נעלמו ושדות התירס חזרו ללוות את הרכיבה, הנהרות שאנחנו עוברים יפים יותר, המים צלולים יותר ויש מפלונים קטנים, צילמתי רק שניים אבל עברנו כמה בדרך. גם מטעי מייפל עברנו בדרך, כשאני מסתכל בתמונות שצילמתי היום אם מתעלמים מהקור הרכיבה הייתה יפה מאוד, עיירות נחמדות במדינת ניו יורק והכל מאוד ירוק מסביב. בסאג השני זה היה נקודת ציון שרכבנו כבר 3000 מייל, זה מרחק שקשה לעכל, בוסטון כבר ממש קרובה, עוד כמה ימים. ה