מחוף לחוף - חוצה אמריקה באופניים

שלושה וחצי חודשים עברו מאז שסיימתי את המסע, נראה לי שאם לא אכתוב את האפילוג עכשיו אני לא אכתוב אותו לעולם. לקח לי בערך חודש וחצי ממש לנחות ולחזור לשיגרה, חודשיים זה תקופה שהפעולות שעושים הופכות להרגלים, לדוגמא ברכיבות הראשונות בסופי שבוע עם הקבוצה כשהמלווה התורן מביא כיבוד להפסקה היה לי מוזר לקחת אבטיח עם הכפפות, במסע היה לפאולה חוק שמורידים את הכפפות ולא שולחים ידיים עם כפפות לאוכל. באינסטיקט באתי להוריד את הכפפות מהידיים ואז תפסתי את עצמי.  היה לי חשוב לא להפסיק לרכב, תוך יומיים הרכבתי בחזרה את האופניים והצטרפתי לרכיבות סוף שבוע עם No Drop, ירדתי במשקל כמה קילו עוד לפני המסע כשהגברתי את האימונים, במסע עצמו ירדתי עוד שמונה קילו בערך וחזרתי למשקל שלא הייתי בו מאז השחרור מהצבא, הרגשתי שאם לא אמשיך לרכב ולהתאמן הכל ילך לאיבוד, מאז עליתי בחזרה כמה קילו, אבל אני עדיין מצליח לשמור בזכות המשך הרכיבות. קעקוע המסע על שריר התאומים שואלים אותי הרבה מה היה הכי משמעותי עבורי במסע והאם זה באמת מסע משנה חיים, אני לא חושב שזה שינה לי את החיים, זה בהחלט היה אתגר שהצבתי לעצמי והשלמתי, מאוד נהנתי ברמה ש