מחוף לחוף - חוצה אמריקה באופניים

איום הקורונה החמיר מאוד השבוע, ביום רביעי ביבי הודיע על מצב חרום והגבלת התכנסות עד 100 איש וסגירת אוניברסיטאות, ביום חמישי בערב סגרו גם בתי ספר והיום, בשבת מדברים אולי גם על סגר כללי. בעוד כמה שבועות יכול להיות שתמצא איזה תרופה והכל ירגע או שנסתכל אחורה ונחשוב כמה תמימים היינו ואיך לא נסגר העולם קודם. אני בהחלט מקווה לאופציה הראשונה, בנתיים ממשיך את האימונים ולא משנה את התוכנית. בסוף החודש יגיע מועד ה-70 יום לפני תחילת המסע, שזה מועד התשלום המלא וקפיצת מדרגה בדמי הביטול. ניסיתי לבדוק אפשרויות ביטוח ביטול נסיעה, אף חברת ביטוח לא מאפשרת ביטוח כזה בימים אלה, וגם את הרחבת הביטוח "ביטול נסיטה" הבסיסי שהוא חלק מהביטוח הרפואי לחול ביטלו. ביום ראשון, עוד לפני שסגרו כניסה לאזרחים זרים, קיבלתי תזכורת במייל על התשלום בסוף  החודש, שלחתי שאלה בתגובה האם יש שינוי במדיניות הביטולים בעקבות הנגיף, אחרי כמה ימים דאגלאס, נשיא החברה ענה לי שכרגע התוכניות שלהם להוציא את כל המסעות לפי התכנון, שהם עוקבים בדריכות אחרי ההתפתחויות ואם יהיה עדכון הם יצרו קשר. אף אחד לא באמת יודע מה יהיה, עוד

רכיבה מעניינת שלא כתבתי עליה עדיין הייתה רכיבה שעשיתי למשרד בירושלים, בתחילת האימונים, בחלק שעדיין רציתי להוכיח לעצמי שהמסע הזה אפשרי. זה דרש התארגנות, יום לפני נסעתי למשרד עם האוטו, השארתי אותו ללילה וחזרתי עם ההסעה. לקחתי איתי את ההוברבורד בשביל להגיע הביתה מהתחנה של ההסעה, עד הבית. בדרך גיליתי כמה שהמדרכות בארץ לא מתוחזקות ומצבם קשה. עם ההוברבורד מרגישים כל חוסר איזון במדרכה. למחרת יצאתי ממש מוקדם, כמה דקות לפני הזריחה כשיש כבר אור. רכבתי דרך 444 לכיוון 443. הדרך למודיעין זו דרך מוכרת, הרבה רכיבות שבת של הלוך חזור למודיעין כבר עשיתי. עבר קצת זמן מהפעם האחרונה ולאכזבתי חלקים גדולים של הדרך עדיין בשיפוצים. בנוסף התנועה בשש בבוקר ביום רגיל זה סדר גודל אחר מהתנועה שיש בכביש בשבת בבוקר. המסלול עד לכביש החדש שעוד לא נפתח, היה די לא נעים: נתיב צפוף עם הרבה מכוניות ומשאיות. כשהגעתי לקטע הכביש שסוללים ועברתי לכביש החדש, היה ממש תענוג. כביש חדש ריק וסגור. הרגשתי כמו ״רמון״ בסרט עם ספידי המכונית מרוץ. יש בסרט קטע שהמכונית המצויירת מנמיכה את הקפיצים שלה ונוסעת על הכביש החדש שספידי סלל :)