מנזר רונגבוק (אוורסט בייס קאמפ)

בתכנון היום טיפוס ל-EBC, אוורסט בייס קאמפ

יש בייס קאמפ מתקדם בגובה 6400, אבל אליו מגיעים רק מי שמטפסים ויש אחד שהוא מנזר רונגבוק, שעד אליו תיירים יכולים להגיע, וגם זה באישור מיוחד. עוד אתמול בערב מינמאר אמר שהרכב לא יוכל ללוות אותנו, רק המשאית ואנחנו ישנים בגסט האוס אז שנארוז תיק ליום אחד עם בגדים חמים, יש שרות שאטל בין העיירה בה ישנו לבין המנזר, ויש נקודת ביקורת אחרי כ20 קילומטר - הצוות יסע בשאטל, והמשאית תלווה אותנו ומינמאר יחכה בנקודת ביקורת.

מי שירגיש שלא יוכל לישון בגובה 5000 יחזור בשאטל חזרה למלון שממנו יצאנו, וזה אומר שיפספס את ההזדמנות לראות את פסגת האוורסט בזריחה.

קמנו בבוקר ליום די מעונן, מה שלא היה סימן טוב לסיכויים לצפות בפיסגה, שמנו את תיקי היום במשאית ויצאנו לדרך, 42 קילומטר טיפוס בשיפועים נמוכים, קטעים מסוימים נראו בכלל ירידה ועדיין היו טיפוס בשיפוע של אחוז. לאט לאט צוברים גובה.

כל שבעה קילומטר הפסקה, בדרך כפרונים קטנים כאלה של כמה בתים (באנגלית המלט), באמצע הדרך אחרי כ20 קילומטר הגענו למחסום ביקורת, מינמאר חיכה שם והעביר אותנו, אבל חדשות רעות, גם למשאית לא מאשרים לעבור.

הוא היה צריך לשכור 2 רכבים מורשים שיקחו את הציוד שלנו, יצירת הכנסה מקומית.

המשכנו לטפס בשיפועים נמוכים לאט, זה כבר יום שלישי ברצף שמטפסים כ1000 מטר ובגובה הכל קשה, במלון שישנו החדרים היו קומה 2 ללא מעלית, כל עליה לחדר גררה התנשפות.

2 קילומטר לפני הסוף השיפועים התחזקו קצת, שישה עד שמונה אחוז, כולם הגיעו בשלום, את הפיסגה לא היה אפשר לראות, רק אחרי הצהריים כשעננים קצת זזו.

קצת אחרי סבב התמונות כשהעננים קצת זזו, תמיר שלח שברחבה בכניסה יש חנות מזכרות, זה לא עניין אף אחד, שניה אחרי זה שלח שיש קונטיינר עם מכונת קפה, אחד אחד כולם הגיעו, הבחור שמנהל את המקום טיפס על הפסגה של האוורסט ועוד שש פסגות אחרות, כמובן שעשינו איתו גרופ פוטו.

בתמונה רם גולומביק, נשוי לרחלי וביחד הורים לארבעה ילדים, ורחלי אני מהפוסט מוריד בפנייך את הכובע על הטיפול בחוה כשרם מצטרף אלינו במסע. רם ולואי היו ביחד בשייטת, לואי היה המדריך של רם, ורם הצטרף אל לואי אחרי השנה הראשונה לכפר שכתבתי עליו בפוסט הקודם קודם. בתקופה מסוימת קנה יאכטה באנגליה ושט איתה חזרה לארץ, כמו שהוא הגדיר יש יומיים מאושרים בחייו של בעל יאכטה, הראשון שהוא קונה אותה, והשני כשהוא מוכר, אחרי זה אימן את נבחרת ישראל בחתירה וניסה את מזלו כיבואן אופניים, יבא את לוק וסנטה קרוז, רוב הבגדים ושאר הציוד שלו מהתקופה ההיא, הקליטים שהוא רוכב איתם הם טיים והפדלים בערך בגילו.

את המותגים שיבא מכר למצמן וחזר למשק בכפר נטר שאביו הפך למשק לגידולים טרופיים, הרבה אננס וגם אנונה ואבוקדו, כחלק מהגימלאות, לואי מגיע כל יום לעבוד אצלו, התחיל בתקופת המלחמה כשהיה חוסר בעובדים ונשאר עד היום.

הגסט האוס שאנחנו ישנים בו היום (אין מקלחת)

הקפה עם התצפית של האוורסט

יאקים חיים גם בגובה