רכיבה חסרת יחוד ביום סגריר

בגבהים שאנחנו נמצאים האויר יבש ביותר, בכל המלונות יש מכשירי אדים, אבל התרומה שלהם מוגבלת, אחרי לילה לא מוצלח במיוחד קמנו ליום סגריר וקודר, התלבשתי עם כל השכבות האפשריות בתקווה שבהמשך היום יתבהר ויתחמם, זה לא קרה, 97 קילומטר לאורך כביש די עמוס, עליות וירידות בשיפועים נמוכים, שבסופו ישנים שוב באוהלים בגובה 4150, החלק הכי טוב ברכיבה היום היה שהיא נגמרה.

יש גם ימים כאלה, לאור המלנכוליות של הפוסט הזה נדלג היום על הצגת חברי המשלחת, אפשר לספר קצת על הצוות של החברה המארגנת, על 10 רוכבים יש 10 חברי צוות, שלושה טיבטים, מינמאר המדריך שקיבל אותנו בלאסה וממש דואג לכל מה שאנחנו צריכים, ועוד שני נהגים, של רכב הליווי ושל המשאית, הם ילוו אותנו רק עד המעבר גבול שאז גם מתוכננת להסתיים הרכיבה.

ויש עוד 7 חברי צוות נפאלים, רוקה המדריך רכיבה, סוזן המכונאי (בתמונה), ביר הבחור שמגיש לנו את כל האוכל וניצן גם לימד אותו לבשל קפה שחור, עוד עוזר אחד לביר, השף ועוזר לשף ושוטף כלים.

בסך הכל אנחנו מאוד מרוצים מהארגון, וגם האוכל מאוד טעים. רואים שחשוב להם שנהיה מרוצים.

הפסקת הצהריים היום אחרי כ55 קילומטר הייתה בפאתי כפר שנקרא happy village

גם אחרי ההפסקת הצהריים השמש לא רצתה לצאת

באחת ההפסקות שותים תה חם בצד הדרך