רכיבה ראשונה קשוחה

יום רכיבה ראשון, עדיין יש קליטה סלולרית אז אפשר לעדכן. התחזית אתמול אמרה גשם במשך הלילה ואז בסביבות 9:00 אמור להפסיק ולהתחדש רק בערב, אבל תחזיות כדרכם של תחזיות טעו והגשם ליווה אותנו עד ההפסקת צהריים, חציתי את ארה״ב שבעה שבועות והצלחתי להתחמק מרכיבה בגשם, היה לנו רק איזה שעתיים באחד הימים האחרונים גשם קל, בחוצה ההימלאיה חטפנו גשם על היום הראשון. רכיבה בגשם זה ממש לא כיף, כולם שאלו את תמיר אם זה החלום שלו, רק לוודא.

בהתחלה היה טפטוף קל כזה, אז בתמונה הקבוצתית לפני ארמון הפוטלה אני עדיין רק עם חולצה ארוכה, אבל די מהר התחזק, זה לא היה גשם שוטף, גשם קל אבל מספיק בשביל להרטיב הכל, כל כמה זמן מיגמאר המדריך עשה הפסקת מנוחה, ואז בהפסקה מתחילים לרעוד, אני לא זוכר מתי רעדתי ככה מקור, הפסקת צהרים היתה קצת אחרי חצי הדרך, הם הקימו שני אוהלים צהובים גדולים, אחד מטבח ואחד שולחן אוכל, נכנסנו לשבת וקיבלנו תה ומרק לא הצלחנו להחזיק את הכף בלי לרעוד בשביל לאכול את המרק. החברה המארגנת ממש רצינית, אנחנו מאוד מרוצים, הם גם הביאו חטיפי מארס לכל אחד, אחד הכי טעימים למרות שכולם אותו טעם.

לאט לאט מפשירים עם המרק והתה. ואז גם הגשם הפסיק סוף, אחד הדברים הקשים בסוף ההפסקה היה ללבוש מחדש את הכפפות הרטובות, יצאנו שוב לדרך ולשמחתנו הגשם לא חזר, המעלות התחילו לטפס לרמות נורמליות. לרכב בלי גשם זה עולם אחר, אומנם עדיין קר ואנחנו עדיין רטובים, אבל אפשר להתחיל להסתכל מסביב לראות את הנוף, לא רק להיות מרוכזים בהישרדות.

עוד לפני הארוחת צהריים היה קטע שמיגמאר עצר בצד ואמר לנו תשאירו את האופניים פה נלך קצת ברגל יש פה פסל בודהה חצוב בסלע. המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש זה שהוא לא נורמאלי איזה הליכה ברגל, על מה הוא מדבר, אבל ברור שהלכנו, עם נעלי שטח הליכה היא לא כזאת גרועה כמו נעלי כביש. והיה באמת יפה מאוד, המשכנו ולפעמים גם השמש יצאה , הורדנו שכבות והתייבשנו כמעט לגמרי, רק הנעליים נשארו רטובות.

הגענו לנקודת הסיום, קמפינג היום, תמיר סגר איתם אוהל אישי, שזה החלטה חכמה מאוד, אוהלים די מרווחים לאחד, מוגנים ממים עם חבל כביסה בילד אין.

כולם ישר הורידו נעליים ופרסו לייבוש בשמש, אבל היו לנו רק כמה דקות חסד, די מהר התחלנו לשמוע רעמים , קיפלנו הכל ונכנסו לאוהל חדר אוכל, הצוות המשיך להקים את האוהלים בגשם.

היום המסלול ירד קצת ועלה חזרה לאותו גובה פחות או יותר , 3600.

מחר המסלול מתחיל ב25 קילומטר עליה

ל4700, ולפי התחזית הולך גם להיות גשום, מה שנקרא בהצלחה לנו.

רם הביא שקית של קפה טורקי, שימו לב להנפחות, האויר הכלוא בשקית התרחב, האיפון בסדר, התמונה צהובה כי צילמתי אותה בתוך האוהל חדר האוכל הצהוב,

עצירת פיפי בדרך, בלהסה מפוזרים הרבה שירותים ציבוריים, שזה היה לנו מאוד חשוב, כי תופעת לוואי של הכדורים נגד גובה זה שהם משתנים, כל השירותים בשבילי הם כמו המשתנה הנמוכה של הילדים בשירותים בארץ.

המאהל שלנו, אחרי כמה זמן נגמר הגשם ויצאתי לצלם.