48 סרפנטינות

המסלול היום היה שוב טיפוס של כ 1000 מטר לפס שבתוכנית היה כתוב שגובהו 5150, אבל רוקה המדריך אמר שהוא 5205.

המלון בו ישנו היה ב-4300 אז המסלול התחיל בירידה של כ100 מטר בשביל שנצבור טיפוס, ואחרי כ10 קילומטר הגענו למעבר גבול, לא היה ברור למה יש פה מעבר גבול והתחלנו להעלות כל מיני השערות, מינמאר היה עסוק בלהציג את האישורים וזה לקח די הרבה זמן, אחרי זה הבנו שהאזור של האוורסט מוגדר כאזור תחום, וע״י המעבר הסינים שולטים כמה אנשים נכנסים. בכלל בעיירות שאנחנו עוברים יש מעט מאוד תיירים מערביים, יש הרבה תיירות פנים, סיניים, אבל מערביים מעט מאוד, וזה כנראה תוצאה של הפיקוח ההדוק.

אחרי המעבר הגענו לפנייה, ולמעשה עזבנו את כביש 318 ונכנסנו לאזור השמורה של האוורסט, יש להם שם אחר פה להר.

מהפנייה התחיל טיפוס למעבר הרים, 48 סרפנטינות, הטיפוס היה לי קשה מאוד, אני כנראה מתאקלם פחות טוב לגובה, יהודה ליווה אותי כמעט כל העליה, ניצן ליווה את דויד שגם לו היה קשה.

טיפוס שלא נגמר, כ22 קילומטר, כל פעם שהסתכלתי למעלה, הצטערתי על המעשה כי ראיתי כמה עוד יש לטפס, את הסרפנטינות אפשר לצלם רק מלמעלה אחרי שעברנו אותם ומסתכלים למטה.

מזג האויר היה לטובתנו היום, מדי פעם רוח קרירה אבל לא קר מידי, בסוף הגענו למעלה, השלט הראה 5198, הנוף מהפס מדהים, שרשת הרי ההימלאיה, הייתה אפשרות לעלות עוד 60 מטר וכמה חברה עלו, בזכות המזג היה אפשר להישאר בפס ולהצטלם.

הסרפנטינות בצד השני היו הרבה יותר יפות, הפסקת צהריים וירידה של כל האלף מטר לאורך הסרפנטינות, עד לעיירה שישנים בה היום.

זה עיירה שנראית עדיין בבניה, מקום התארגנות למטפסים.

תמונה מלמעלה הם הרי ההימלאיה ברקע

גרופ פוטו

בדרך למעלה