נשלחו האופניים

אני עדיין לא ממש מעכל שזה באמת קורה, מחר בלילה אני טס !

בימים האחרונים כל הזמן שואלים אותי עם אני כבר ארוז, איזה ארוז, אני תמיד דוחה עד הרגע האחרון. כן יש רשימות של מה שצריך בשביל לא לשכוח כלום, כתבתי קודם פאולה שמארגנת את המסע ממש מסודרת, באחד המיילים השבועיים בימי שישי היא שלחה רשימת אריזה עם מספר הגרביים והתחתונים שצריך לקחת. ואני הוספתי לרשימה דברים כל פעם שנזכרתי במשהו. יש מגבלת משקל שאני צריך לא לחרוג ממנה, הציוד שלא עלי ברכיבה לא יכול לעבור 15 קילו וצריך להיכנס בשתי תיקי צד כאלה (כמו של חדר כושר) שפאולה מספקת, ואני רוצה לקחת את המחשב בשביל לערוך את הפוסטים בבלוג כמו שצריך, זה כבר לוקח לי 3-4 קילו עם התיק והמטען.

בתחילת השבוע אלעל שלחו מייל לקראת הטיסה עם הצעה לשירות טרום טיסה שמאפשר לעשות צ’ק אין ולהפקיד את המזוודות  יום לפני הטיסה, זה די אתגר לדחיין אריזה כמוני אבל החלטתי שזה שווה את הקיצור של התורים לפני הטיסה. היום בבוקר שטפתי את האופניים טוב טוב, פירקתי אותם והכנסתי לארגז יחד עם חלק מהציוד, השאר נכנס לתיק שהשאלתי ממאיה שמתקפל קטן ויוכל להיות מוחלף בתיקי הציוד של פאולה.

הצלחתי לארוז לפני הזמן, שירות הטרום טיסה נמצא בטרמינל 1, זה ערב יום הזיכרון, לא הייתי בטוח אם השירות יהיה פתוח ואני נוסע סתם או לא. אין סיכוי להשיג מישהו מאלעל בטלפון, צריך להמר, לנסוע ולראות. כמעט לא מצאתי חניה בחניון של טרמינל 1 , אבל כשנכנסתי פנימה הייתי כמעט לבד, תשאול בטחון קצר עם הארגז הענק של האופניים וצ'ק אין אצל בחורה מקסימה בשם אילי שהייתה צריכה לבקש שיפתחו את הטיסה בשבילי ואז קיבלתי פופאפים באפליקציה שהטיסה נפתחה לצק אין.

הארגז והתיק צריכים להימסר בכבודה חריגה. בגלל שהיה ריק, העמדת שיקוף לא הייתה מאויישת, אז בזמן שחיכיתי שיבוא מישהו חזרתי לאילי בשביל תמונה עם השלט של הטרום טיסה והיא קצת נבהלה שקרה משהו ובגלל זה חזרתי.

תכננתי גם לעשות סרטון של הארגז נבלע במסוע של הכבודה החריגה אבל עד שנזכרתי והוצאתי את הטלפון נעלם כבר הארגז.

זהו האופניים נשלחו מחר בלילה אני מצטרף אליהם.

לא נכנס בעמדת שיקוף

זכרתי להוציא אויר מהצמיגים - השוואת לחצים