עוד שבועיים אני טס

יש התרגשות, קצת קשה להאמין שזה באמת קורה, הוצאתי את הארגז של האופניים לוודא שאין איזה פדיחה והאופניים נכנסות. האופניים החדשות, שכבר לא כל כך חדשות כי עברו שנתיים, הם מידת שלדה 62 שזה 2 מידות יותר גדולות מהקודמות, שגם לא היו קטנות. כשבנינו את הארגזים לפני כעשר שנים לקראת הנסיעה לצרפת עם נו-דרופ האופניים שלי היו הכי גדולים.

במבט ראשון היה חשש, פרקתי את הגלגלים ושמתי על הארגז, זה ממש על הגבול, אבל נכנס, נצטרך לפרק ולסובב את הכידון ואת מוט הכיסא והם יכנסו.

אני אצטרך לזרוק את הארגז הזה בלוס אנגל׳ס, פאולה כתבה לי שבבוסטון הם יעזרו לי ויארזו את האופניים בארגז לטיסה חזרה, אז הם בטח יפרקו אותם יותר, ואצטרך ללכת לחנות בארץ בשביל להרכיב כמו שצריך.

בנוסף קיבלתי אישור רשמי לתלות את המפה עם מסלול הרכיבה בסלון בבית, וגם אצל ההורים, אז יש שלושה עותקים של המפה, השלישית במשרד עוד מלפני שנתיים, ציירתי את המסלול החדש, החלק הראשון שונה כי מתחילים דרומית יותר, מלוס אנגלס, אבל מאמצע אמריקה זה כמעט אותו מסלול

המפה בפינת אוכל בבית - שכל מי שבא יראה את האתגר

הכנתי סל קניות של כמה דברים באמזון לשלוח למלון שממנו מתחילים, פאולה ממש מסודרת, כל שבוע ביום שישי מקבלים מייל עם עוד מידע לקראת המסע, באחד המיילים רשימה של ציוד מומלץ שחלקו חובה, פנס קדמי, אחורי עם מפרט עוצמת הלדים, מנעול חוט לאופניים, מצאתי הכל באמזון, כולל טייץ לחץ שאמורים ללבוש ישר אחרי הרכיבה ולישון איתו בשביל שחרור השרירים

במייל האחרון פאולה שלחה לינק של מצלמת לייב בחוף מנהטן שאפשר לראות מה קורה שם עכשיו, ונוכל לשלוח למשפחה שיכלו לראות מרחוק את התחלת הרכיבה.

אני שומר על נפח אימונים של מעל 250 קילומטר בשבוע, אמנם בשבוע האחרון זה נראה בסטרווה פחות כי ברכיבה ביום שישי שכחתי להפעיל את הסטרווה, אז חסרים 70 קילומטר. אני חייב לשים לב במסע, אסור לשכוח להפעיל את הסטרווה, אם לא הפעלתי את הסטרווה, זה כאילו שלא רכבתי !