מסע הכנה: ראש הנקרה - אילת

זה התחיל ברכיבה שגרתית ביום שני בעליות של בני ציון, פגשתי את אורן ענקי האגדה עם אופניים חדשות שכל הזמן רוצות לצאת לרכב והכביש מסכים. סיפרתי לו שעוד חמישה שבועות אני יוצא למסע שלי ואז הוא אמר לי שביום רביעי הקבוצת טריאטלון שהוא מאמן בה יוצאת למסע לאילת ואם אני רוצה שיברר לי אם אני יכול להצטרף, זאת יכולה הזדמנות מצויינת להתאמן לקראת המסע, שמחתי מאוד. בערב חזר אלי שלצערו הם מלאים ואין אפשרות, אז המשכתי את שגרת האימונים הרגילה שלי ולמחרת רכבתי למשרד עם האופני שטח. כשיצאתי מהמקלחת אורן מתקשר ונוזף בי שאני לא רואה את ההודעות בוואטסאפ בזמן אמת (אורן - תן להתקלח בשקט) ושהתפנה מקום אם אני עדיין בעניין, בטח עניתי, רק חבל שרכבתי למשרד היום - צריך גם לחזור באופניים. 

ככה הצטרפתי תוך יום למסע מצפון הארץ לאילת, ביום הראשון אוטובוס בחמש וחצי בבוקר לראש הנקרה, התארגנויות ותחילת רכיבה בסביבות תשע, מסלול שהתחיל בעליות שכל פעם נדמה שמגיעים לסוף העליה ומתגלה שהכביש ממשיך לעלות. כל ירידה בכביש רצה מחשבה שנשלם בחזרה בעליה אחרי הירידה, עד שהגענו לירידה לכיוון צומת כח שזה כביש שהכרתי מהפיק שעשיתי למנרה, וידעתי שהירידה נגמרת בכביש 90 ולא צריך לעלות אחרי. משם ירידות לכנרת ודרך טבריה עד לדגניה ב, סה״כ 2070 מטר טיפוס מצטבר לאורך 124 קילומטר, היה לי קשה וסיימתי מותש, חשבתי שיעבור לי יותר קל, ולא ברור איך אגמור את שאר המסע.

ביום השני רכיבה ארוכה לאורך כביש 90, דרך הבקעה, עוקף יריחו ולאורך ים המלח, פחות טיפוס, סה״כ יצא 1350 מטר, אבל הרבה קילומטרים, 192 שזה הרכיבה הכי ארוכה שלי בסטרווה, לדעתי רכבתי פעם 200 ברוכב ישראל, אבל זה היה לפני עידן הסטרבה, אז זה לא נחשב.

יום שלישי התחיל בעליה מים המלח לצומת חתרורים, עליה שרק לפני שלושה שבועות עשיתי כחלק מה20 פיקים לערד, ומשם למעלה אבנון לירוחם ולמצופה רמון, עוד יום של טיפוסים, 2270 סה״כ לאורך 136 קילומטר. בסוף היום השלישי כבר הרגשתי הרבה יותר טוב, קודם כל עברנו את רוב הדרך, השרירים אמנם כאבו, אבל כבר למדתי שאפשר להמשיך לרכב עם הכאב ולסיים עוד יום ועוד יום, המסע בארה״ב לא יהיה קל, אך בר ביצוע.

היום הרביעי שהיה אמור להיות הכי קל, דווקא שוב היה לי קשה, בהפסקה הלפני אחרונה ב"נאות סמדר" הייתי שוב מותש, אכלתי 2 חטיפי חלבון ושתיתי קולה, כבר כמה שנים לא שתיתי קולה, אבל הגוף היה צריך קצת סוכר. זה ממש עזר ובהמשך הרכיבה בכביש 90 לכיוון אילת, כבר חזרתי לעצמי, זה היה קטע רכיבה מהיר וזה כיף לחלוף את השילוט של ספירת הקילומטרים לצידי הכביש ולקצר עוד קילומטר ועוד אחד, עד אילת.

לסיכום , 602 קילומטר, 6700 טיפוס מצטבר בארבעה ימים, במסע שהיה מאורגן להפליא ע״י ענבר המאמנת של גולדן טרי, שמאמנים אנשים לטריאטלונים ואיש ברזל. הקדמה למה שמצפה לי בעוד חודש והכנה מצויינת, צריך עוד להמשיך להתאמן, בחודש הקרוב אני אצא לכל הרכיבות של ימי שני ושלישי עם הקבוצה, אזיז את הרכיבה למשרד ליום רביעי וגם שישי/שבת, בכדי להגיע לאמריקה כמה שיותר חזק.

עם אורן בתחילת המסע - עדיין רענן

עם אורן בסוף המסע - באילת