אימונים, אימונים, אימונים

בחצי שנה האחרונה כתבתי כמה טיוטות פוסטים על האימונים לקראת המסע. 

בתקופת החגים היה שילוב מציוון של מזג אויר וחופש, החגים יצאו באמצע השבוע, זה איפשר הזדמנות מצויינת לבדיקת יכולת של רכיבה יום אחרי יום במשך כמה ימים רצופים.

השבוע של יום כיפור התחיל ברכיבת אימון רגילה ביום שני, ואז בשלישי רכיבה הלוך חזור למשרד, ערב יום כיפור היה מנוחה ואז בחמישי רכיבת כיפור, השנה החלטתי להצטרף למסורת של רוכבי כביש ולרכב על כביש 1 לירושליים. קבעתי מאוד מוקדם בשש בבוקר, עם גיא מהקבוצה, בצומת סגולה, שזה אומר שיצאתי מהבית בעשרים לשש, ודרך כביש 40 נסענו לכביש 1. כמות הרוכבים על כביש 1 מדהימה, מהרגע שעלינו על כביש 1 רואים רוכבים מכל כיוון, גם בכיוון השני. קבוצות בכל הגדלים של רוכבים, זה ממש יפה לראות. עליה מאתגרת ראשונה עד הפיצול של הכניסה לאבו גוש, מילוי מים במכולת פתוחה ומצאנו גם בית קפה פתוח. אחרי ההפסקה ממשיכים, עוד עליה ועליה עד גשר המיתרים. תמונה עם האופניים באויר ומתחילים את הירדות חזרה. איזה כיף הירדות אחרי שהרווחנו אותם ביושר. השעה האחרונה של הרכיבה כבר הייתה קשה מאוד, סך הכל שבע שעות וגובה מצטבר כמו עליה לחרמון.

גשר המיתרים

ההשפעה התחילה ברכיבה של יום שישי אחרי כיפור, רכבתי עם הקבוצה מסלול של סובב בית שמש עד מושב אדרת, מסלול שגם כולל עליות, פחות מהעליה לירושליים, אבל עדיין יום אחרי יום, מרגישים את השרירים, ביום שבת רכיבה קרובה לבית, חזרתי למסלול הישן לסלעית עם מנקס. ביום ראשון אחרי כבר לא יכולתי לרכב, הייתי חייב לעשות יום מנוחה, 

במסע יהיה לי גם רצף כזה של רכיבות עם ימים מאתגרים שיום אחריהם ממשיכים לרכב מסלול לא קצר. זה יהיה מאוד מאתגר.

עכשיו שאני עורך ומפרסם את הפוסט הזה על ההרצה היבשה בחגים אני שוב אחרי שבוע של רכיבות רצופות כולל 2 פיקים באזור ערד שהשלימו לי אתגר ה20 פיקים השנה (פרטים בפוסט עתידי), אבל מרגיש הרבה יותר טוב, האימונים בהחלט משפרים את הסיבולת.