עולים לירושלים
רכיבה מעניינת שלא כתבתי עליה עדיין הייתה רכיבה שעשיתי למשרד בירושלים, בתחילת האימונים, בחלק שעדיין רציתי להוכיח לעצמי שהמסע הזה אפשרי.
זה דרש התארגנות, יום לפני נסעתי למשרד עם האוטו, השארתי אותו ללילה וחזרתי עם ההסעה. לקחתי איתי את ההוברבורד בשביל להגיע הביתה מהתחנה של ההסעה, עד הבית. בדרך גיליתי כמה שהמדרכות בארץ לא מתוחזקות ומצבם קשה. עם ההוברבורד מרגישים כל חוסר איזון במדרכה.
למחרת יצאתי ממש מוקדם, כמה דקות לפני הזריחה כשיש כבר אור. רכבתי דרך 444 לכיוון 443.
הדרך למודיעין זו דרך מוכרת, הרבה רכיבות שבת של הלוך חזור למודיעין כבר עשיתי. עבר קצת זמן מהפעם האחרונה ולאכזבתי חלקים גדולים של הדרך עדיין בשיפוצים. בנוסף התנועה בשש בבוקר ביום רגיל זה סדר גודל אחר מהתנועה שיש בכביש בשבת בבוקר.
המסלול עד לכביש החדש שעוד לא נפתח, היה די לא נעים: נתיב צפוף עם הרבה מכוניות ומשאיות. כשהגעתי לקטע הכביש שסוללים ועברתי לכביש החדש, היה ממש תענוג. כביש חדש ריק וסגור. הרגשתי כמו ״רמון״ בסרט עם ספידי המכונית מרוץ. יש בסרט קטע שהמכונית המצויירת מנמיכה את הקפיצים שלה ונוסעת על הכביש החדש שספידי סלל :)
הבעיה הייתה שבשלב מסווים, אחרי הפניה לבית אריה, נגמר הכביש החדש והיה צריך לחזור לנתיב הרגיל.
אחרי שעברתי את מודיעין ב443 נכנסתי לאזור לא מוכר, בפעם הראשונה, רכבתי בקטע הזה. גיליתי שהעליה לא רק ממשיכה, היא גם הרבה יותר קשה מהעליה עד מודיעין.
זה כביש שנסעתי בו כמה פעמים עם האופנוע בדרך לעבודה, עם אופנוע מרגישים שזה עליה, אבל עם אופניים זה אחרת לגמרי, העליה לא נגמרת.
בשביל להוסיף קושי היו גם קטעים עם רוח פנים שהיה מאוד קשה להתקדם, לקח לי מעל שעה בקצב נמוך עד שהגעתי למחסום וסיימתי את העליה הקשה. בתמונה למטה של פרופיל הגובה אפשר לראות, מודיעין זה באזור של ה40 ק"מ ואז עד קצת יותר מ50 זאת העליה המדוברת.
הרגשת ההקלה והשמחה של הסיום כשראיתי מרחוק את השלט של בנין טבע בהר החוצבים נחקקה עמוק. אני נזכר בה מידי פעם ברכיבות השבועיות מהר הדר למשרד. ברכיבות השבועיות, אני מגיע מהצד השני, מעמק הארזים, וזו רכיבה הרבה יותר קצרה ובכל פעם כשרואה את בנין טבע, נזכר ברכיבה.
סה"כ קצת פחות מ70 ק"מ עם 1200 מטר טיפוס בכמעט 4 שעות, בהסתכלות לאחור, היום זה כבר הרבה פחות מאתגר. היום בשבת עשיתי 89 ק"מ עם 1100 מטר טיפוס גם ב4 שעות ומרגיש הרבה יותר קליל. מעודד לראות שיש שיפור, אבל לפני עוד דרך.
זה דרש התארגנות, יום לפני נסעתי למשרד עם האוטו, השארתי אותו ללילה וחזרתי עם ההסעה. לקחתי איתי את ההוברבורד בשביל להגיע הביתה מהתחנה של ההסעה, עד הבית. בדרך גיליתי כמה שהמדרכות בארץ לא מתוחזקות ומצבם קשה. עם ההוברבורד מרגישים כל חוסר איזון במדרכה.
למחרת יצאתי ממש מוקדם, כמה דקות לפני הזריחה כשיש כבר אור. רכבתי דרך 444 לכיוון 443.
הדרך למודיעין זו דרך מוכרת, הרבה רכיבות שבת של הלוך חזור למודיעין כבר עשיתי. עבר קצת זמן מהפעם האחרונה ולאכזבתי חלקים גדולים של הדרך עדיין בשיפוצים. בנוסף התנועה בשש בבוקר ביום רגיל זה סדר גודל אחר מהתנועה שיש בכביש בשבת בבוקר.
המסלול עד לכביש החדש שעוד לא נפתח, היה די לא נעים: נתיב צפוף עם הרבה מכוניות ומשאיות. כשהגעתי לקטע הכביש שסוללים ועברתי לכביש החדש, היה ממש תענוג. כביש חדש ריק וסגור. הרגשתי כמו ״רמון״ בסרט עם ספידי המכונית מרוץ. יש בסרט קטע שהמכונית המצויירת מנמיכה את הקפיצים שלה ונוסעת על הכביש החדש שספידי סלל :)
הבעיה הייתה שבשלב מסווים, אחרי הפניה לבית אריה, נגמר הכביש החדש והיה צריך לחזור לנתיב הרגיל.
אחרי שעברתי את מודיעין ב443 נכנסתי לאזור לא מוכר, בפעם הראשונה, רכבתי בקטע הזה. גיליתי שהעליה לא רק ממשיכה, היא גם הרבה יותר קשה מהעליה עד מודיעין.
זה כביש שנסעתי בו כמה פעמים עם האופנוע בדרך לעבודה, עם אופנוע מרגישים שזה עליה, אבל עם אופניים זה אחרת לגמרי, העליה לא נגמרת.
בשביל להוסיף קושי היו גם קטעים עם רוח פנים שהיה מאוד קשה להתקדם, לקח לי מעל שעה בקצב נמוך עד שהגעתי למחסום וסיימתי את העליה הקשה. בתמונה למטה של פרופיל הגובה אפשר לראות, מודיעין זה באזור של ה40 ק"מ ואז עד קצת יותר מ50 זאת העליה המדוברת.
הרגשת ההקלה והשמחה של הסיום כשראיתי מרחוק את השלט של בנין טבע בהר החוצבים נחקקה עמוק. אני נזכר בה מידי פעם ברכיבות השבועיות מהר הדר למשרד. ברכיבות השבועיות, אני מגיע מהצד השני, מעמק הארזים, וזו רכיבה הרבה יותר קצרה ובכל פעם כשרואה את בנין טבע, נזכר ברכיבה.
סה"כ קצת פחות מ70 ק"מ עם 1200 מטר טיפוס בכמעט 4 שעות, בהסתכלות לאחור, היום זה כבר הרבה פחות מאתגר. היום בשבת עשיתי 89 ק"מ עם 1100 מטר טיפוס גם ב4 שעות ומרגיש הרבה יותר קליל. מעודד לראות שיש שיפור, אבל לפני עוד דרך.
תגובות
הוסף רשומת תגובה