נפרדתי מהאופנוע שטח

כן, הבלוג הוא על מסע אופניים, אני מייד אסביר איך האופנוע קשור.
אני חובב מושבע של העולם הדו גלגלי: מעבר לאופני כביש ואופני שטח, יש גם אופנוע כביש בשימוש יום יומי לעבודה, ובשנתיים האחרונות גם היה אופנוע שטח. לפעמים אני גם לוקח לעומר את ההוברבורד לסיבוב עם פרודו (גם עם 2 גלגלים).

החיידק של אופנוע השטח, התחיל בהצטרפות לטיולים בחול עם קבוצה של רוכבים בלי יותר מידי נסיון ואחרי כמה טיולים, וביחוד אחרי הטיול בורונה באיטליה, החלטתי שאין שום סיבה שגם בארץ לא אוכל לצאת מדי פעם בסוף שבוע לרכיבה כזאת.
ציוד כבר היה כמעט מלא מהרכישות לקראת הטיולים, אז קניתי אופנוע יד שניה שיעמוד במחסן ויחכה לסוף השבוע המיוחל. מדי כמה שבועות היה סוף שבוע כזה ואיתו, כמה רכיבות ממש כיפיות.
מועדון הרכיבות של הונדה פתוח לכל מי שבבעלותו הונדה, ואחת לכמה שבועות הם מארגנים טיול. זה ממש כיף.
באחד מימי שישי של סוף פברואר, כשחזרתי מהטיול, החלטתי לעשות זאת דרך שביל שאני מכיר מאחורי מושב בני עטרות מסלול שהכרתי מהתקופה שעבדתי באירפורט סיטי ורכבתי פעם בשבוע לעבודה בשביל הזה.
הבעיה הייתה שלא לקחתי בחשבון את הגשמים שהיו לפני ואת התוצאה אפשר לראות בתמונה למטה.

זאת היתה בעיה רצינית, כי הייתי לבד, מה שכמובן אף פעם לא מומלץ. הייתי די עייף אחרי טיול של כמה שעות, וזה כבר היה שעות אחרי הצהריים, תיכף נכנסת שבת.

כדי להוסיף לדרמה, לא נשארו לי הרבה אחוזים בסוללה של הסלולרי.

יותר מזל משכל, במקרה עברו שם כמה טרקטורונים וג'יפ אחד תותח שגם עבר יפה את השלולית, נסע באמצע בלי להוריד את הרגל מהגז, ובאמצעות חבל רציני וגרר אותי החוצה.

ככה הגעתי הביתה באותו יום.

מאז שהוכחתי לעצמי שהמסע הזה אפשרי, הבנתי שכל סופי השבוע עד לנסיעה יוקדשו לאימונים או למשפחה והאופנוע יעלה אבק במחסן. בנוסף המחיר של פציעה עכשיו יהיה כבד יותר ויגרום איבוד זמן אימונים, ואין מה לעשות רכיבה על אופנוע כוללת סיכון פציעה לא קטן, מישהו פעם אמר לי שמי שלא מוכן להיפצע שלא יעלה על האופנוע. 

אז החלטתי להרחיק את הפיתוי הזה ולמכור את הבחור, להיתראות חבר, בעתיד אולי נרכוש אחד מבני הדודים שלך שוב.