הכנה נפשית

חלק חשוב נוסף זה להיות מוכן נפשית, חלום זה יפה אבל כמו שאומר משפט ידוע, "הזהר במשאלותיך". כשמה שרוצים באמת מתממש פתאום זה לא כל כך ורוד. ברור לי שהמסע הזה הוא גם אתגר נפשי.
בהתחלה הכנסתי את כל נקודות המסלול במפות גוגל והדפסתי צילום מסך על גודל של A4 שזה לא ממש משקף את גודל המאמץ, אז הזמנתי מפה גדולה, כזאת שיש בכיתות לימוד בבית הספר, בחנויות בקניון היו מפות כאלה רק של ישראל או של העולם כולו, הייתי צריך אחת רק של ארה"ב, באיבי יש הכל, הבעיה שהמפה מסין הגיע מקופלת - לא משהו שאפשר לתלות יפה על הקיר.
בסוף מצאתי ספק אנגלי ששולח את המפות ברולאפ כזה, שמאוד סיקרן את אורה מהדואר שרצתה לדעת מה יש בפנים ואמרה למיכל שהיא לא תאמין מה אנשים מזמינים בדואר.

ציירתי את המסלול בפס שחור יפה והודעתי שאני כבר מוכן לתלות את זה על הקיר בסלון. אישתי שתומכת במסע, כפי שכתבתי בפוסט הראשון, עוד לא ממש מוכנה שמפה גדולה של ארה"ב תתנוסס באמצע הבית. הגענו לפשרה, חודש לפני יש אישור לתלות את המפה.
בנתיים לקחתי אותה למשרד, תמונה למטה:

היה צריך לקפל קצת את הקצה כדי שזה יכנס בקיר.
שרון, השותף לחדר מכין לי לוח תלישה עם כמה ימים נשאר עד היציאה למסע ( כבר פחות מ100) שכל יום נוכל לתלוש, נראה לי הוא כבר רוצה להיפטר ממני.
מיכל - לא לדאוג הזמנתי מפה נוספת לתלות בסלון כשיגיע הזמן.