גשמי ברכה מצויינים למדינה, קצת פחות לאימונים
היתרון לעשות מסע כזה באמריקה עם חברה מארגנת אמריקאית זה הסדר והאירגון. ישר אחרי שנרשמתי קיבלתי מייל אישור עם חוברת “טור קיט״ מפורטת שכוללת גם הפניה לתוכנית אימונים והמלצות.
בהמלצות לאימונים כתוב שאחרי שמשלימים רכיבה של 100 מייל, שנקראת כמובן רכיבת המאה (לאמריקאים יש תמיד ססמאות לכל דבר) מומלץ לרכב בין 150 ל 200 מייל כל שבוע עד חודשיים לפני ואז להגביר.
אני תרגמתי את המספרים לקילומטרים עם קצת הנחות (כמו כל ישראלי טוב) וקבעתי לעצמי יעד שבועי של 200 קילומטר בשבוע.
מה שלא לקחתי בחשבון זה את החורף הגשום השנה. בשנים קודמות אני תמיד זוכר שאיך שהוא הסידור של הגשם הסתדר באמצע שבוע, כאשר סופי השבוע תמיד היו שמשיים ויפים.
השנה משום מה זה התהפך, וכל סוף שבוע בשבועות האחרונים יצא גשום. אני אומנם הגברתי רכיבות ורוכב באמצע שבוע לפחות פעמיים, אבל אלה רכיבות שטח שזה פחות מרחק, בניתי בתכנון על רכיבות שישי ושבת ארוכות.
התחזית הגשומה כמעט כל סוף שבוע גרמה לקבוצה לבטל הרבה רכיבות ודרשה ממני יצירתיות בנסיון לרכב כמה שיותר, כמו לדוגמה לפני שבועיים שהיתה תחזית לשישי גשום מאוד והרכיבה הקבוצתית בוטלה, קמתי בבוקר ואמנם היה רטוב מגשמי הלילה אבל השמש יצאה, ואפילו ייבשה כמעט לחלוטין את הכביש ברחוב. אז עלתה המחשבה שרכיבות לא חייבות תמיד להתחיל בשש או שבע בבוקר ואפשר לצאת יותר מאוחר, כמו הרוכבים באירופה, הרי בזכות החורף אפשר גם לרכב ב "שיא החום" בשתיים עשרה בצהריים.
בשבת שעברה אחרי שבשישי היה גשום וכל מה שעשיתי היה שיעור ספינינג ניסיתי שוב את אותו טריק, ויצאתי קצת יותר מאוחר אחרי שראיתי שכבר אין גשם, אבל הפעם זה כבר לא כל כל עבד ובתחילת העליה השלישית לסלעית תפס אותי גשם. התחיל בטיפטוף קל שהתחזק, הסתובבתי לפני סוף העליה וחזרתי רטוב הביתה.
עוד לפני שהתחיל הגשם, הרכיבה הזו הייתה די מאתגרת כי הייתה רוח חזקה, ובעלייה, הרוח הייתה גבית שזה ממש נחמד: גם העליה קלה יותר וגם יש שקט כזה מוזר שמרגישים חיבור עם הרוח ורוכבים באותה מהירות.
בירידה לעומת זאת נגד הרוח, היה קטע מדהים שכמעט נעצרתי במקום, ברגע שלא פידלתי ועזרתי לאופניים להתקדם, ממש כמעט נעצרתי בחלק של ירידה שבימים רגילים אני מגיע ל40 קמ"ש בלי לפדל בכלל.
השבוע הזה היה סוף סוף שבוע ללא גשם והייתי בטוח שבפוסט הזה אדווח כבר שכן הצלחתי לעבור את היעד השבועי, אך זה לא קרה, הגעתי קרוב, 190. הרכיבת שוברת השיגרה לגלבוע הייתה אמנם ארוכה ועם הרבה עליה, אבל מבחינת מרחק לא תרמה הרבה, רק 66. תמונה באדיבות ולדימיר למטה.
העדכון המשמח הוא, שהצלחתי לעשות את העליה ברכיבה השבועית מהר אדר למשרד בהר החוצבים לפני מבשרת בפעם אחת בלי סיבובים להורדת דופק ליד תחנת שאיבת המים.
בוקר ערפילי בעמק הארזים
שקדיה פורחת ביער
בהמלצות לאימונים כתוב שאחרי שמשלימים רכיבה של 100 מייל, שנקראת כמובן רכיבת המאה (לאמריקאים יש תמיד ססמאות לכל דבר) מומלץ לרכב בין 150 ל 200 מייל כל שבוע עד חודשיים לפני ואז להגביר.
אני תרגמתי את המספרים לקילומטרים עם קצת הנחות (כמו כל ישראלי טוב) וקבעתי לעצמי יעד שבועי של 200 קילומטר בשבוע.
מה שלא לקחתי בחשבון זה את החורף הגשום השנה. בשנים קודמות אני תמיד זוכר שאיך שהוא הסידור של הגשם הסתדר באמצע שבוע, כאשר סופי השבוע תמיד היו שמשיים ויפים.
השנה משום מה זה התהפך, וכל סוף שבוע בשבועות האחרונים יצא גשום. אני אומנם הגברתי רכיבות ורוכב באמצע שבוע לפחות פעמיים, אבל אלה רכיבות שטח שזה פחות מרחק, בניתי בתכנון על רכיבות שישי ושבת ארוכות.
התחזית הגשומה כמעט כל סוף שבוע גרמה לקבוצה לבטל הרבה רכיבות ודרשה ממני יצירתיות בנסיון לרכב כמה שיותר, כמו לדוגמה לפני שבועיים שהיתה תחזית לשישי גשום מאוד והרכיבה הקבוצתית בוטלה, קמתי בבוקר ואמנם היה רטוב מגשמי הלילה אבל השמש יצאה, ואפילו ייבשה כמעט לחלוטין את הכביש ברחוב. אז עלתה המחשבה שרכיבות לא חייבות תמיד להתחיל בשש או שבע בבוקר ואפשר לצאת יותר מאוחר, כמו הרוכבים באירופה, הרי בזכות החורף אפשר גם לרכב ב "שיא החום" בשתיים עשרה בצהריים.
בשבת שעברה אחרי שבשישי היה גשום וכל מה שעשיתי היה שיעור ספינינג ניסיתי שוב את אותו טריק, ויצאתי קצת יותר מאוחר אחרי שראיתי שכבר אין גשם, אבל הפעם זה כבר לא כל כל עבד ובתחילת העליה השלישית לסלעית תפס אותי גשם. התחיל בטיפטוף קל שהתחזק, הסתובבתי לפני סוף העליה וחזרתי רטוב הביתה.
עוד לפני שהתחיל הגשם, הרכיבה הזו הייתה די מאתגרת כי הייתה רוח חזקה, ובעלייה, הרוח הייתה גבית שזה ממש נחמד: גם העליה קלה יותר וגם יש שקט כזה מוזר שמרגישים חיבור עם הרוח ורוכבים באותה מהירות.
בירידה לעומת זאת נגד הרוח, היה קטע מדהים שכמעט נעצרתי במקום, ברגע שלא פידלתי ועזרתי לאופניים להתקדם, ממש כמעט נעצרתי בחלק של ירידה שבימים רגילים אני מגיע ל40 קמ"ש בלי לפדל בכלל.
השבוע הזה היה סוף סוף שבוע ללא גשם והייתי בטוח שבפוסט הזה אדווח כבר שכן הצלחתי לעבור את היעד השבועי, אך זה לא קרה, הגעתי קרוב, 190. הרכיבת שוברת השיגרה לגלבוע הייתה אמנם ארוכה ועם הרבה עליה, אבל מבחינת מרחק לא תרמה הרבה, רק 66. תמונה באדיבות ולדימיר למטה.
העדכון המשמח הוא, שהצלחתי לעשות את העליה ברכיבה השבועית מהר אדר למשרד בהר החוצבים לפני מבשרת בפעם אחת בלי סיבובים להורדת דופק ליד תחנת שאיבת המים.
בוקר ערפילי בעמק הארזים
שקדיה פורחת ביער
אתה תותח
השבמחק